Bavliמעוז בבלי

הייתי פה ושם עושה ביטים בתוכנת עריכה. נרשמתי אחרי חודש שהתחלתי לנגן בכלל, בברים.

חיפשתי סביבה ואנשים שיקצרו לי שנים של עבודה וטעויות מהניסיון שלהם. וכמובן — החיים היו נוחים, וזה לצאת מאזור הנוחות. צריך באמת לקבל החלטה — כי זה מסלול שאם לא לוקחים אותו ברצינות, לא יקחו אותך ברצינות.

חקרתי על האקדמיה. האנשים שמאחורי האקדמיה הם באמת DJs וחלק מהתעשייה — ולא שני אירועים פרטיים ברזומה שלהם. נותנים עבודה, וזה באמת נתן קיצור דרך וים ניסיון. בתור DJ מתחיל, אם אתה מקבל ניגון במועדון — זה גם אחרי שאתה מביא אנשים, גם בגלל קשרים, או תקופה ממושכת של שיפצור מוזיקה ונוכחות.

הופעה ראשונה דרך האקדמיה — בבוסתן. הרגשה פשוט מטורפת, ולחץ בו זמנית. אבל הלחץ בחיים לא יעבור עד שלא הייתי מנגן ונחשף לדברים האלה. כל פעם הייתי נחשף לקהל יותר נרחב ובמות יותר גדולות — עד שהגעתי לסט מול 800 אנשים בסילבסטר. הגעתי לסט הראשון שלי יום לפניו — הייתי בפגישה ראשונה עם המורה שלי רועה היימס, שבמסלול של DJs קיימים. סמך עליי ונתן לי גיג בשיא ערב מול 200 אנשים בתל אביב — וההרגשה שאני באמת DJ, ולא סתם מוזיקת רקע כשאנשים אוכלים במסעדה.

תמיד לעזור — לא רק לבוא בראש של לנגן. בין אם זה להביא אנשים, בין אם זה לעזור בגרפיקות למסיבה — מהדברים הכי קטנים להכי גדולים. להוסיף ערך, וגם הקהל יזכה לזה. גם אם אתה מנגן פתיחה ואתה אומר לעצמך "אני מנגן מול הברמנים ואין אף אחד" — אז כן, להביא את ה-10 אנשים שיחממו את האזור, ואז יהיה לך אפילו סט פתיחה טוב.

למדתי גם כמה אינסטגרם ורשתות חברתיות חשובות. חסכו לי כל כך הרבה זמן ומשאבים. לדעתי וגם לדעת האקדמיה — לעשות סט מול השקיעה לא יביא לך הרבה חשיפה, ואנשים גם לא צופים בזה יותר כמו פעם ובקורונה. רק אם זה מיקום באמת מיוחד או עם קהל סביב ה-DJ. אם לא הייתי נחשף לנקודת המבט הזאת, אולי הייתי משקיע שעות על סט וכסף על צלמים וציוד — רק בשביל סט ביוטיוב.

גם במות, ניסיון מול מפיקים ומול אנשים בכלל. הבמות נתנו לי המון ביטחון — שאתה מנגן מול מאות אנשים בכולל. וכשאתה מגיע לאירועים הפרטיים שלך — לא קוראים לך רק בגלל המוזיקה, אלא בנוסף לקישורים החברתיים, בתור DJ. ולא רק בתור בליין או בן אדם רגיל.

מהבמה הראשונה שקיבלתי מהאקדמיה (היו כמה ניגונים קטנים לפני) — הרגשתי שזה זה.

הסופ"ש הקרוב — אירוע פרטי שאני מנגן כל הערב, מול 200 אנשים בבית פרטי. בג'ימי הו. שלא נדבר על שבועות — שהזמינו אותי ל-3 הפקות שונות ואירועים פרטיים שסגרתי סביב שבועות.

הגב שהציל אותי גם כשהיו לי טעויות. אחד מהפחדים שלי היה לשרוף את עצמך וגם את האקדמיה שתומכת ומאמינה בך. הוזמנתי לניגון בפנדה דרך רועה ובאתי לעלות לזמן שלי שזה 2 וחצי. ה-DJ שהיה אחראי על הכנסת ה-DJs והסדר שם מבחינת מוזיקה — סוג של נפנף אותי, ודחפתי לעלות. בסופו של דבר כן הסברתי לו את המצב והוא גם הבין, וסגרנו את זה בטוב. אבל בסוף — אם זה לא היה מהגב של האקדמיה / היו מודעים לסיטואציה — כנראה הייתי מתקשה מול ה-DJ עם השם, ונשרף מול אנשים בתעשייה ובמועדון.

זה לא מתאים לכל אחד. אבל כן — מי שבאמת רוצה את זה, וזו לא מוטיבציה של רגע ותקופה. הוא רוצה/לא מרוצה מהמצב שיש לו, כי הוא עובד בעבודה שהוא מת לעוף ממנה, ואם יש לו אפילו קצת תחושת סיפוק וכל דבר שקשור למוזיקה — בין אם זה להפיק בתור DJ או לנגן מול אנשים — שווה לנסות. לי זה באמת שינה את השנה האחרונה מבחינת אישיות. פתחתי את העסק והתחלתי לנגן בברים ואפילו לא אירועים פרטיים מיולי 2025. למדתי על עסקים, קשרים עם בני אדם, על המשמעות של DJ באירוע, מי אני כבן אדם וערכים — כי פועלים תחת לחץ, מול אנשים. על התנהלות וניהול זמנים — כי בסוף אתה עסק לכל דבר.