MAIKOמייקל דיינגה

הייתי בדיוק אחרי כמה סבבים מאוד אינטנסיביים של מילואים ועבודה ביטחונית. המוזיקה תמיד הייתה קרובה אליי מגיל קטן — אבל אף פעם לא קרובה מספיק כדי לתפוס את זה ולהפוך את זה למקצוע. באותה תקופה קיבלתי איזה סוויץ' בראש, ואתם הופעתם תוך כדי הדבר הזה. מה שנקרא — הכוכבים הסתדרו באותו רגע.

מה שעצר אותי לפני: כסף, תמיכה מבת הזוג, חוסר קשרים בתעשייה, והפחד של מאיפה בכלל מתחילים להשיג עבודות.

מה שקנה אותי בוואן זאת ההבטחה לעבודה ביום שאחרי.

ההופעה הראשונה שלי דרך האקדמיה — האמת שאני לא בטוח, אבל אם אני לא טועה זה היה בבוסתן בתל אביב. וזה היה מבחינתי פשוט טירוף. פתאום לנגן באמת על במה. ההתרגשות והכל בשיא.

הדבר הכי חשוב שלמדתי מהמנטורים: אף פעם אל תתבייש לשאול. מקסימום יגידו לך לא.

אני חושב שמהקורס הרווחתי בעיקר חיבורים וביטחון. גם אגב — בין התלמידים מהמחזור יצאו כמה קשרים מאוד חזקים, שאחרי זה בתחום נגנו ביחד על במה כזו או אחרת.

כשנגעתי פעם ראשונה ב-CDJ 3000 הבנתי שזה זה. הרגשתי את זה בכל הגוף.

היום אפשר למצוא אותי מנגן בכל תל אביב — אם זה ג'ון דו, ראביט, גואט, שלוותא, באבאלס, Moon Child וכו'. נגנתי עכשיו בסינגפור ובתאילנד. בקיץ הקרוב אני טס לנגן ביוון. בקיצור — ברוך השם עובד.

וואן דחפה אותי לעבודות ולאירועים שלא הייתי מגיע אליהם לבד — בטח שלא כדי-ג'יי חדש.

תירשם, תעשה לעצמך טובה ורוץ על החלום. לא תתחרט.